עיגולים ויושר

הספירות דעולם התוהו, שבו הכלים קטנים בלי התחלקות והתכללות, הן בבחינת עיגולים (דוגמת השמים), ששרשם מהחלל ומקום פנוי העגול, שנעשה לאחר הצמצום, שבו מאיר אור הרשימו. ספירות העיגולים הן אחת בתוך חברתה, עיגול בתוך עיגול. עיגול הכתר הוא עיגול חיצוני ובתוכו עיגול ספירת החכמה וכן הלאה עד ספירת המלכות שהיא נקודה האמצעית, והן בחינת נפש לבדה. והספירות דעולם התיקון - שבו הכלים גדולים, הן בחינת יושר בחינת קו ישר (הן בחינת ג' קוין: ימין, שמאל ואמצע), עד ספירת המלכות היא נקודה תתאה - ששרשם מאור הקו שנמשך מבחינת קו ישר לתוך החלל, והן בחינת רוח החשובה מנפש.

ההבדל בין עיגולים לקוים הוא כמו בעיגול גשמי שאין לו ראש, תוך וסוף, ואין בו שום התחלקות לשום קצוות לעומת קו ישר, שיש בו כל הבחינות הללו. ספירות היושר עומדות באמצע העיגולים כאדם העומד, שהוא בבחינת קו ישר, שנדמה לו תמיד, שעומד באמצע הרקיע העגול.    

פרצופי העיגולים קדמו לפרצופי היושר, ופרצופי העיגולים והיושר של העליון קדמו לתחתון, חוץ מעתיק ואריך, שתחילה נעשו עיגולי שתי המדרגות דעתיק יומין ואריך אנפין ואחר כך יושרם.