פרשת מסעי - חיינו הם רצף של מסעות

עם ישראל יוצא ממצרים ונוסע מ"ב מסעות עד שמגיע לירדן יריחו.

תורתנו תורת אמת ותורת חיים מאריכה בסיפור זה ומפרטת לנו את כל המסעות,

ללמדנו שהמסעות הם עניין הקיים בעם ישראל בכלל ובכל יהודי בפרט באופן נצחי.

דורות על דורות אנו נוסעים מ"ב מסעות, אך טרם הגענו ליעד.

סיום המסעות יהיה לאחר שנכבוש את ארצות קיני קניזי וקדמוני,

ונגיע לירדן ירחו - ארץ רחבה וגדולה ביותר.

*   *   *

יציאת מצרים לא היתה עניין חד פעמי,

בכל דור ודור ובכל יום ויום אנו יוצאים ממצרים.

בכל דור ודור ובכל יום ויום אנו עוברים את מ"ב המסעות.

שכל חיינו נכללים ונרמזים בכל המ"ב מסעות (לפי הבעל שם טוב).

וכמו המסעות במדבר הגדול שהיו בו נחש שרף ועקרב וצימאון,

ואף המסעות שקדמו להם, שכולם היו מסעות קשים ומפרכים,

כך המסע של כל עם ישראל בכלל ושל כל יהודי בפרט בזמן הגלות,

אינו טיול של הנאה ורוגע אלא הליכה מאומצת בדרך חתחתים.

צעידה קשה מייגעת ומפרכת במסלול החיים.

פעמים מטפסים בקושי רב על הרים תלולים,

פעמים יורדים לעומקים בשבילים מלאים קוצים וברקנים.

מאבקים נגד היצר הרע, עבודת הבירורים, עבודת הנסיונות, ומה לא?...

וכשמתנהלים בכבדות מחמת עומס העול שעל כתפינו –

עול מלכות שמים עול תורה עול מצוות ועול דרך ארץ בגלות של הסתר והעלם,

נאנחים וזועקים: עד מתי, ה'?...

אך אל דאגה, כמו שיצאנו ממצרים בארבע לשונות גאולה,

"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" גו',

עד לתכלית של "והבאתי אתכם אל הארץ".

כך נזכה לעתיד לבוא בכל גאולות אלה עד לגאולה האמיתית והשלימה,

שזכות מסירות הנפש שלנו בלימוד התורה וקיום המצוות כל זמן משך הגלות,

עומדת לנו ותעמוד לנו לעד כפי שהובטחנו.

*   *   *

הקב"ה רחום וחנון "מגיד דבריו ליעקב" –

מה שהוא אומר לבניו לעשות הוא עושה בעצמו.

הוא מחזיק בימיננו בכל צעד מחיינו כדי לתת לנו את הכח לעשות את העבודה,

ומסייע לנו לעשות את הבירור והזיכוך של העולם.

וכמו שבמסעות בני ישראל במדבר כשארון ברית ה' נוסע לפניהם,

החלה המלחמה במקור הקליפות במדבר,                 

עד שארון ה' הרג נחשים - החלה כניעת הקליפות...

כך הקב"ה עוזר לנו בעבודתנו בכל עת ובכל שעה.

וברוך ה', לאחר הכנעת מקור הקליפות ושורשם במדבר,

(שלוש הקליפות הטמאות (נחש שרף ועקרב) והקליפה הרביעית (צימאון)), 

יכול כל יהודי לעשות את עבודתו הפרטית בעשיית דירה לה' בתחתונים.

*   *   *

ואכן, הקב"ה על ידי שליחו ועבדו הנאמן משה רבינו,

סייע לנו לבצע את המשימה של מסע ארוך במדבר

כהכנה לכניסה לארץ טובה ורחבה,

וממשיך לסייע לנו במסעותינו במדבר העמים כדי להגיע לגאולה האמיתית והשלימה.

וכלשון הכתוב: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם"... "ואלה מסעיהם למוצאיהם"...

"מוצא" הוא מקור הנשמה ו"מסע" הוא הנשמה כפי שנסעה למטה והתלבשה בגוף.

משה רבינו ממשיך לנשמות ישראל כפי שהם בגופים את בחינת "מוצאיהם",

היינו, את המוצא והמקור שלהם.

שכידוע מחשבתן של ישראל (בחינת א"ק ולמעלה יותר - פנימיות א"ק) קדמה לכל דבר,

וכשעצם הנשמה שהוא מקור הנשמה שלמעלה נמשך לנשמה שבגוף למטה,

היא מקבלת כח לעבור את המ"ב מסעות.

*   *   *

כלומר, גם בעבודה הפרטית של כל אחד מאתנו בכל יום ויום

אנו זוכים ל"מוצאיהם למסעיהם".

משה רבינו שמסר נפשו על התורה זכה שהיא נקראת על שמו,

כמו שכתוב: "זכרו תורת משה עבדי",

ותורה היא המשכה מלמעלה למטה.

ומי שזכה להמשיך את התורה מלמעלה למטה,

ממשיך לכל יהודי גם מעצמות נשמתו למעלה לרגל נשמתו בגוף למטה.

לכן גם כשהגוף נמצא במדבר שיש בו נחש שרף ועקרב וצימאון,

הוא מחזיק מעמד ויוצא מכל מיצר בשלום.

*   *   *

ולתוספת ביאור, בתורה יש אותיות חקיקה כמו בלוחות,

ויש אותיות כתב בדיו כמו בספר תורה.

אותיות החקיקה הן בחינת "מוצאיהם" - שורש הנשמה,

ואותיות הכתב הן בחינת הנשמה שבגוף.

ומשה רבינו ממשיך את בחינת אותיות החקיקה שיתלבשו באותיות הכתב,

וכלשון הכתוב: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם".

בכח זה כולנו ביחד וכל אחד לחוד עושים את מסעותינו בכל יום ויום,

ובכח זה אנו נושאים את עול הגלות והולכים במדבר כאלפים שנה,

על פי ה' נוסעים... באופן של התקדמות ועליה.

כך שהליכתנו על פי ה' היא חלק מטבענו –

"שלהבת העולה מאליה" החודרת למציאותנו.

ועל פי ה' חונים... עד שאפילו החנייה היא באופן של מסע ועל פי ה'.

וכך ממלאים את שליחותנו לעשות לה' ית' דירה בתחתונים,

על ידי שמאירים את העולם ב"נר מצוה ותורה אור".

*   *   *

תכלית הכוונה שתהיה העלאה מלמטה למעלה,

שיהיה "ואלה מסעיהם למוצאיהם".

שעל ידי המסעות נתעלה עד לבחינת "מוצאיהם".

שרגל הנשמה שבגוף יעלה לשורש הנשמה שלמעלה,

שהרי הנשמה ירדה לעולם צורך עלייה הרבה למעלה מהמקום שירדה.

התכלית היא שיהיה ה"מוצאיהם" שלאחרי ה"מסעיהם",

למעלה מההמשכה של "מוצאיהם" שהיה מלכתחילה (לשם נתינת כח לעבור את המסעות).

על כן כל יהודי עובד את עבודתו הפרטית במסירות נפש בכל יום בחייו,

ועוד קודם שמפקיד רוחו לה' בשנתו מתעלה לבחינה נעלית מהיום שקדם לו,

וכשעושה חשבון נפש לפני שנתו מרגיש שמח וטוב לב

על עבודת היום האחרון בתורה ומצוות,

ובמיוחד בתפילתו המעלה אותו למקום נעלה ביותר,

עד שלבסוף יגיע למקום שאינו בגדר מקום ומעלה,

אלא יתקרב וידבק לעצמות ומהות ה' ית'.

*   *   *

נתינת הכח לעבודתנו היא גם על ידי אהרון הכהן.

משה רבינו "שושבינא דמלכא" מסייע לנו בעבודה,

על ידי שממשיך מלמעלה למטה על ידי התורה המשכה מ"מוצאיהם" ל"מסעיהם".

ואהרן הכהן "שושבינא דמטרוניתא" מסייע לנו בהעלאה מלמטה למעלה.

בהעלותו את שבעת הנרות - שבעת קני המנורה,

הוא מעלה את כל אחד מישראל לפי אופן עבודתו המיוחדת לו,

עד ש"שלהבת עולה מאליה".

כשעליית הנרות היא אל מול פני המנורה, לדרגה שלמעלה מ"מוצאיהם",

למעלה מההמשכה שמלמעלה למטה שעל ידי התורה.

דוגמת דוד המלך שהיה עולה למעלה מן התורה כדי לחבר תורה בקוב"ה.

*   *   *

דרכו של כל יהודי בעבודת ה' שלו בכל יום היא,

שמתחיל את היום בברכת התורה ("בירכו בתורה תחילה"),

יש לו הכח לברך את התורה ולהמשיך בה כח מנותן התורה.

ואם בתחילת היום כך, הרי שבמשך היום כולו כוחו גובר והולך

בזכות עבודת ה' שלו כל היום בתורה עבודה וגמילות חסדים.

וכשהוא מפקיד רוחו בידי ה' בשנתו ונשמתו עולה למעלה לשאוב חיים,

הוא מקבל כוחות חדשים לחדש עבודתו למחרת היום,

כדי שעבודתו תהיה באופן של עלייה בקודש והליכה מחיל אל חיל.

כך שכל יום בחייו נעלה יותר מקודמו.

כשהמטרה והתכלית שעומדת לפניו היא,

לברר את העולם לזככו ולהעלותו ולעשותו דירה לה', דירה לעצמותו,

שידור בה כפשוטו כמו שדייר דר בדירתו.

כי נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים.

לא תחתונים במקום, ח"ו, אלא תחתונים בדרגה.

וכידוע "כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר".

בתחתונים נמצא הניצוץ הגבוה ביותר, לכן שם תהיה דירה לה'.

לשם כך ירדה הנשמה ונסעה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא,

לברר את העולם לזככו ולהעלותו,

עד שייעשה דירה לה' ית', דירה לעצמותו.

*   *   *

על כן, אין פלא למה התורה מלשון הוראה מספרת לנו בפירוט יתר

על מסעי בני ישראל במדבר,

שכמו כל סיפור בתורה יש כאן הוראה בעבודת ה'.

מעשה אבות סימן לבנים, הוראה לבנים ונתינת כח לבנים.

יהודי יודע שכאשר הוא יוצא ממיצרים וגבולים,

מיד לאחר מסעו הראשון מרעמסס סוכותה,

כבר מתחילה הליכתו מחיל אל חיל ועולה ממדרגה למדרגה נעלית יותר.

לכן יש לו ריבוי מסעות כדי להתקדם בעבודתו ממסע למסע,

עד שיגיע יחד עם כל אחיו בית ישראל לארץ טובה ורחבה

בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו מיד ממש.

(על פי מאמר הרבי לפרשת מסעי תשד"מ ומאמר הרבי לפרשת מטות מסעי תשמ"ו)