"קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי..."

הניגון הזה נכתב ע"י אדמו"ר הזקן , בעל התניא, לפני כמאתיים שנה.

הוא מתחיל במילים הלקוחות משיר השירים פרק ה פסוק ב,

ובהמשך "ממריא" לדו שיח ללא מילים.

לפעמים אנחנו שוכחים למה באנו לעולם הזה וצריכים תזכורת לעורר אותנו.

"קול מעורר הכונה" – כלשונו של אדמו"ר הזקן.

"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" – הגלות נמשלה לשינה,  אבל גם בזמן ההסתר תוכו של יהודי כולו טוב.

מתוך התקליט "אזכרה נגינתי בלילה"  ©  הזכויות שמורות ללהקת "עלי עשור"