מחרוזת פנינים

  • אין השכינה שורה אלא אצל מי שבטל לה' ית'. ובמצב של ביטול לה' והתכללות בו יש ביטחון שמחה ותענוג בעבודת ה', שעוז וחדוה במקומו.  

  • האהבה היא רוח החיים בעבודת החסידות: החוט המקשר חסידים... והחוט המקשר רבי עם חסידים... אין לזה כל מחיצה, זהו מעל מקום וזמן. (ע"פ היום יום כו שבט).  

  • תכלית הכוונה העליונה היא לבוא למעשה בפועל ולחדור עד רגל האדם על ידי ריקוד, לפזז ולכרכר כדוד המלך (ע"פ התועדויות תשמ''ז ח"ב ע' 47) 

  • מזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים.

  • אור השכינה שורה על נפש האלוקית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה לאור או לפחות על ידי כליון לבושיה: מחשבה דבור ומעשה. 

  • ביטול ספירת המלכות היא דוגמת יחוד שמשא וסיהרא, שלפני המולד אור הלבנה הוא בתכלית הביטול, שנעדר אורה ואף נקודה ממנו אינו מאיר.

  • יהודי בעבודת ה' צריך להיות כמו מלך בתכלית התוקף ולא כאסקופה הנדרסת, ח''ו, שכיון שהוא בטל ועבד למלך הרי עבד מלך מלך.

  • כשם שאי אפשר להשיג את גודל אוצרות הטבע, שטבע ה' בארץ, כך אי אפשר להשיג את האוצרות הנמצאים אצל יהודים שהם חפצו של ה'. 

  • בתפילה צריכה להיות לא רק התבוננות אלא גם תענוג. בתנאי שהתענוג בביטול בלי הרגש עצמו אלא הרגש האלוקות עצמו שהוא עצם הטוב. 

  • סדר היום מתחיל ב'מודה אני', ואומרים זאת קודם לנטילת ידים מפני שכל הטומאות שבעולם אין בכוחם לטמא את ה'מודה אני' של יהודי.