כל התכנים בנושא "פרשת ויצא"

יום חמישי ה' כסלו ה'תשע"ב |
"בית אבי" כפשוטו הוא "יצחק" לשון שמחה ותענוג, "תענוג" הנובע מ"צחוק". בדרך כלל צוחקים על חידוש דוקא, ותשובה הוא חידוש. תענוג לראות איך הנפש...

 

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

יעקב יוצא מבאר שבע – "עולם האחדות", מקום נעלה ביותר,

והולך לחרן, ל"חרון אף של עולם", מקום שפל – "עלמא דפרודא",

למלא את יעוד חייו – לברר ולזכך את העולם ולעשותו דירה לה' בתחתונים....

יום רביעי ד' כסלו ה'תשע"ב |
והדבר היחיד שחסר הוא - שיהודי יפתח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובנ"י כבר יושבים...

א. בנוגע לאדמו"ר האמצעי - בעל יום ההולדת[1] ובעל ההילולא[2] של יום זה, ט' כסלו - מוצאים אנו חידוש, שיום ההולדת שלו ויום ההילולא שלו חלים באותו יום (ט' כסלו). ועוד חידוש אצלו - שמיד למחרת יום ההולדת (ויום ההילולא) שלו - ביום יו"ד כסלו - חל חג הגאולה שלו...

יום שלישי ג' כסלו ה'תשע"ב |
4 תגובות
יחסים בין בני אדם - חברים שכנים קרובי משפחה וכיו"ב הם עבודה במשרה מלאה ואתגר רציני, ואם זה נכון לגבי כל קשר, הרי שבין בני זוג נשואים זה נכון שבעתיים. כדי לעמוד במשימה של יחסי...

 

כל סיפור נישואין בעם ישראל אינו סיפור של איש פרטי,

על אחת כמה וכמה חתונת בחיר האבות יעקב אבינו עם אשתו רחל.

 

יעקב פוגש את רחל ליד הבאר,

כאליעזר עבד סבו שפגש את רבקה על עין המים.

רחל בת לבן דודו אשה יפת תואר ויפת מראה,

...

יום שישי כ"ו מנחם אב ה'תשע"א |
אור "הלובן העליון" שמאיר בגילוי בבוקר מסתלק לאחר התפילה, וחוזר להיכלל בעצמותו – "וישב לבן למקומו"... רק אז "ויעקב הלך לדרכו"... רק אז היהודי הולך...

 

"וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו...

וילך וישב לבן למקומו ויעקב הלך לדרכו"...

התורה מדברת בעליונים ומרמזת בתחתונים.

סיפורי התורה כולל סיפורי האבות שבעולם הזה הגשמי למטה

רומזים לעניינים רוחניים נעלים ונפלאים שלמעלה.

לבן הארמי...

יום רביעי כ"ד מנחם אב ה'תשע"א |
ארבע עשרה שנה עסק יעקוב בתורה ולא ישן גם בלילות (רק התנמנם). ועכשיו הוא הולך לישון... ואיפה? בהר המוריה – במקום המקדש. הוא יורד למצב של שכיבה ("וישכב במקום ההוא") –...

 

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" -

יעקב "איש תם ויושב אוהלים" – בחור ישיבה, בן תורה,

שלמד בישיבות הנפלאות של "שם ועבר",

יוצא ממקום של מנוחה ושלוה – מקום של גילוי אלוקות במוחש

למקום של "חרון אף ה' בעולם"...