צרור בדיחות

כל ההסתרים וההעלמות הן קניגיא ושחוק, הקב"ה משחק אתנו ב"מחבואים", ומצפה שנחפש אותו... המשחק שתכליתו ההתגלות עומד להסתיים. בסוף נבין שהמשחק היה "מכור" מראש... הכל מתאים לתכלית הכוונה העליונה... "אז ימלא שחוק פינו"...

מאז שהבדיל הקב"ה בין מים עליונים (שמים) למים תחתונים (מעיינות), הרי שכל המעיינות בוכים ומביעים רצונם להיות לפני המלך הקדוש. ומהו רצונם? להיות תשמישי קדושה - לנטילת ידים, לטבילה במקוה, לשתיית מים בברכה ראשונה ואחרונה... (ע"פ ליקוטי דבורים לה"ק ג-785)

מגיעים כבר אל ה"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". לסיום העבודה בשית אלפי שנין, ביום ששי לאחר חצות, שאז טועמים ממאכלי השבת - טועמיה חיים זכו!... המאכלים מוכנים, צריכים רק מזלג וכפית לברך ולאכול... (ע"פ הרבי ש''פ יתרו תשמ''א).

לע''ל לכל יהודי יהיו אלפים ושמונה מאות עבדים! ואם יהודי ישאל: מה יעשה עם כל כך הרבה עבדים, כי הוא צריך ללמוד את תורתו של משיח?! – הנה שאלה זו תהיה מן השאלות שישאלו את משיח-צדקנו, והוא יתרץ אותה"...